טלי אביאני
19 יונ 20212 דקות
הרבה מאוד הורים מספרים על ילדים מפחדים.
האזעקות והבומים כבר לא חלק מהיום יום יום אבל הם נוכחים בחוויה של הילדים.
פחד הוא תגובה טבעית למצב מסוכן.
זו תגובה שמאפשרת לנו להיזהר ולהימנע מפגיעה.
העניין הוא, שלפעמים
אנחנו מזדהים עם הפחד והוא גדל ותופס חלק גדול מדי בחוויית החיים.
הוא נשאר נוכח גם כשהסכנה חלפה.
הסברים הגיוניים לא יעזרו לרוב, למרות שיש בפחד גם הגיון.
כשיש הזדהות צריך לייצר נפרדות.
איך מייצרים נפרדות מהפחד?
בשלב ראשון כשהילד מביע פחד,
האוטומט הוא להגיד אין מה לפחד, כבר אין טילים.
כי אנחנו רוצים להגן עליהם, שלא יפחדו.
זה לא עוזר.
במקום זה תנרמלו את הפחד.
תגידו לו שכולם פוחדים מהטילים, שזה באמת מפחיד
ושהגוף שלנו במשך הרבה ימים הרגיש פחד ואולי הפחד נשאר בגוף.
תשאלו אותו:
איך אתה מרגיש את הפחד?
איפה הוא בגוף?
כמו מה הוא נראה?
הוא קשה/רך?
הוא גדול/קטן?
באיזה צבע הוא?
כשיש תיאור של הפחד, נגיד כדור שחור קשה וגדול בבטן.
תשאלו אם הוא יכול להוציא אותו מהבטן ולהסתכל עליו.
אם כן, תסכל עליו, האם אתה יכול להקטין אותו?
האם אתה יכול לרכך אותו כמו ספוג למשל?
האם אתה יכול לשנות לו את הצבע לצבע אחר?
אולי אתה יכול לעשות עליו פוף וייכנס לתוכו אוויר והוא לא יהיה קשה כל כך?
תהיו יצירתיים ...
אם הוא יגיד לא וירצה להשאיר את הפחד בפנים,
תגידו לו שזה בסדר והוא יכול רק להכניס אליו הרבה אוויר
ותעשו איתו כמה נשימות.
כמה ימים אחרי, במידה והפחד עדיין נוכח,
אתם יכולים להציע לילד לצייר את הפחד.
שבו איתו בלי הפרעות ותנו לו לצייר.
שיצייר וידבר על הפחד.
להימנע מאמירות כמו, אבל אתה יודע שכבר אין מה לפחד נכון?
הוא יצייר ואתם שם איתו.
כשהציור מוכן תגידו לו, עכשיו כשהפחד בציור,
אתה יכול לבחור מה לעשות איתו.
אתה יכול להקטין אותו, לקמט אותו, למעוך אותו.
אתה יכול לשמור אותו בקופסא או לזרוק אותו.
תנו לו לבחור.
*התהליך מתאים לכל סוגי הפחד (מפלצות, נמלים במיטה וכו')
*במידה שהפחד לא עובר אתם מוזמנים ליצור איתי קשר כדי שנברר האם יש רווח נוסף לפחד.