טלי אביאני
2 ספט 20232 דקות
יש לי כמה עצות בשבילכם לקראת שנת הלימודים, וכמו שכתבו לי: תזכירי גם במהלך השנה, אז כן, אלו עצות לכל השנה, ולכל הגילאים:
1. לא משנה מה סיפרו לכם שקרה בגן או בבית ספר, לא משנה מה הילד עשה, אל תענישו אותו.
הוא כבר נענש במסגרת החינוכית, אין כפל מבצעים.
דברו איתו.
2. אבל לא מיד. ארגנו את המחשבות. תזכרו שהוא הילד שלכם ולא של המורה.
תזכרו שיש לו רק אמא אחת ואבא אחד
והוא צריך לדעת שאתם רואים אותו בעיניים טובות.
גם כשאתם לא מסכימים איתו.
יש דרכים לקיים שיחות שבהן הוא ידבר בכנות וימצא פתרונות אחרים לפעמים הבאות שיבואו.
אם אתם לא יודעים איך לתקשר בלי ביקורת ושיפוטיות, או אולי אתם חושבים שאתם יודעים אבל הילדים מסתגרים כשמנסים לדבר איתם, אז חשוב מאוד שתלמדו את זה. מניסיון אישי שלי עם ילד מופנם.
3. יש ילדים שמספרים המון ויש כאלו שלא. שחררו מהאחרונים את הציפייה לשיתוף מפורט. תפסיקו לשאול שאלות שמנסות לדלות מידע. קבלו אותם בסוף היום בחיוך ושאלה כללית כמו מה שלומך?
אפשר להגיד אני שמחה לפגוש אותך.
ו-וודאו שיהיה לכם זמן רגוע בכל יום בלי הסחות דעת.
תסמכו על זה שאם קרה משהו שהם ירצו לשתף, זה הזמן שזה יצוף.
כמובן, במידה שהם מרגישים בטוחים לשתף.
נקודה למחשבה.
4. רוב האתגרים שהילדים שלכם יתמודדו איתם, הם מסוגלים להתמודד איתם.
הרוב.
לכן, תעדיפו תמיד לתת את התמיכה בבית אבל לא לדבר בשמם.
אפשר להיות נוכחים איתם כשהם מספרים משהו לגננת או למורה, אם הם יבקשו מכם, אבל נוכחים ולא מדברים.
תנו להם הזדמנות, ואף עודדו אותם לנסות קודם לדבר בלעדיכם.
אתם לא מתארים לעצמכם מה זה עושה לדימוי העצמי שלהם.
תתאמנו בבית על איך ומה להגיד. תנו להם לבחור מילים, אתם תהיו רק הקהל.
במידה ותגידו להם מה להגיד הסיכוי שהם יגידו שואף לאפס.
גם באספת הורים, דברו כמה שפחות, תנו את הבמה לשיחה בין המורה לילד, הקשר בניהם הוא החשוב כרגע.
בהצלחה לכל הילדים!
שהאתגרים שהם יפגשו יצמיחו אותם.
שהמורים/גננות שהם יפגשו יכבדו אותם.
שהערכים שהנחלתם בבית יתבטאו גם בחוץ.
שתהיה שנה טובה. אמן!