top of page

הבלבול שיש לדור שלנו בחינוך

השבוע אמרתי לזוג הורים שתיארו לי את הוויכוחים עם בת החמש שלהם,

שאני אוהבת את זה.

הם הסתכלו עלי ושאלו, למה?

יש לכם ילדה חזקה ועוצמתית, ילדה שלא מוותרת על עצמה,

תרוצו כמה שנים קדימה, נכון שזה מדהים?


אני יודעת שזה מתיש, ושאין לכם סבלנות. שאתם רוצים שהיא תפסיק להתווכח ותעשה מה שביקשתם,

אני באמת יודעת את זה כי יש לי ילדה כזו ויש רגעים שגם לי בא לצעוק עליה: די!

אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהילדה שמתווכחת עכשיו על שמלה לגן או על אוזניות חדשות (השבוע אצלי)

תדע לעמוד מול לחץ חברתי כי היא יודעת מה היא רוצה.

וכשהיא תגדל היא תעז להתווכח על השכר שלה, על הזכויות שלה.

היא תאמין שהיא מסוגלת לבצע את התפקיד שהיא רוצה.

היא תדע לבחור בן זוג שמכבד אותה.

היא לא תזדקק לאישור של מישהו אחר למה שהיא חושבת, היא תבטח בעצמה.


כן, היא צריכה להתאמן על זה מולכם, בעוגיות ואוזניות.


וזה נכון גם לילדים בנים, פשוט זרם לי עם הדוגמא של ההורים.


 

רוצים ילדים עצמאיים? רוצים ילדים שעומדים על שלהם? רוצים ילדים שמחוברים לעצמם? רוצים ילדים סקרניים? רוצים ילדים שמכבדים את האחר? רוצים ילדים יצירתיים?


אני בטוחה שעניתם כן.

ואולי יחד עם הכן, עלה לכם איזה אבל,

אבל שיהיו מחונכים.


זה נדמה שיש פה קונפליקט כי אנחנו לא מיומנים ביכולת להכיל דעות שונות.

כי נדמה לנו שדעה שונה מבטלת את שלנו.

כי נדמה לנו שלהיות קשובה זה גם להסכים להכל.

וגם כי נדמה לנו שאם ילד מחובר לעצמו זה אומר שהוא לא מחובר לסביבה ועושה מה שבא לו.


זה באמת יכול לקרות.

זה יכול לקרות כשאנחנו מכוונים רק לרצונות שלו ולא לשלנו.

למשל, אתה לא רוצה לישון בסדר, בוא איתנו לסלון, או אני אשכב לידך עד שתרדם...

עברו שעה שעתיים וויתרנו על הערב שלנו.

או אני עייפה ולא רוצה להזמין היום חברים אבל עושה את זה כי הוא ביקש, מתישה את עצמי

ואז גם כועסת שהוא לא מעריך.


בשביל זה יש גבולות. כדי שלא נגדל ילדים שחושבים רק על עצמם.

הגבולות הם קודם כל שלנו.

כלומר אם אני יודעת מה הגבול שלי אז אני יכולה לשמור עליו וכך אני גם שומרת על הילד שלי.

כי כשהוא יודע לכבד את הגבולות שלי הוא גם יכבד את הגבולות של האחרים,

והוא גם יכבד את הגבולות של עצמו.


תראו,

אם אני לא אגיד לילד שלי שאני צריכה זמן לעצמי ולכן הוא נכנס למיטה עכשיו גם אם הוא לא נרדם, אם אני לא אגיד לו שזה מה שהכנתי לאכול ומחר אני יכולה להכין משהו אחר ולא היום,

איך הוא ידע להתחשב באחרים ולא רק בעצמו?


הבלבול הוא בין הקשבה והכלה של הרצונות שלהם

לבין ביצוע של הרצונות שלהם.

אלו דברים שונים ובכל רגע אנחנו צרכים לעשות הבחנה

מה נכון עכשיו.




ובנושא אחר:

ב 4/4 תתקיים הרצאת זום

על גמילה מחיתולים.


טלי אביאני

הדרכת הורים

מאסטר NLP

אימון במיינדפולנס

ליווי התפתחותי

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page