כדאי שנגדיר מחדש מה זה חינוך ילדים

ההגדרה שאנחנו מכירים מהילדות שלנו,

מדברת על חינוך דרך ענישה.

על חינוך דרך תפיסה שההורה הוא החזק ויש לו את הסמכות

לקחת מהילד שלו זכויות כאשר הילד לא מתנהג כפי שהוא רוצה.

באופן הזה אנחנו מלמדים את הילדים שלנו

בדיוק את מה שאנחנו לא רוצים ללמד אותם.

אנחנו מלמדים אותם ששימוש בכוח מותר לי כי אני ההורה ואני החזק.

כך הילד לומד ששימוש בכוח מותר על מי שחלש או קטן ממך.

אני מציעה הסתכלות חדשה על חינוך.

ובכלל על מערכת היחסים שלנו עם הילדים ועם עצמנו.

הורים שמענישים את הילדים שלהם על התנהגות "לא רצויה"

גם מענישים את עצמכם באותה מידה

בדרכים יצירתיות מאוד.

הקישור הוא לסרטון קצר שבו אני מעלה אפשרות אחרת.

יש התנהגות והיא נובעת מקושי.

אם אני אגיב להתנהגות הקושי לא ייעלם

ולכן גם אם לרגע אחד שבו הענשתי

ההתנהגות הופסקה,

מיד אחרי תופיע ההתנהגות הזו שוב.

כך הורים מתארים את השגרה עם הילדים.

ארוע רודף ארוע.

עונש רודף עונש.

איך עושים אחרת?

הנה הקישור

טלי אביאני - להסתכל לעצמי בעיניים