top of page
תמונת הסופר/תטלי אביאני

איך באים ילדים לעולם?

איך באים ילדים לעולם?

שאל אותי ילד בן 12 בקבוצה שאני מנחה, כיתה ו'.

שאר הקבוצה צחקקה במבוכה.

לפני שעניתי עשיתי שני דברים:

אמרתי בלב תודה שהוא שאל אותי ולא את גוגל,

ושאלתי אם יש מישהו שרוצה לענות (רציתי לדעת מה הם יודעים)

כמה דקות אחרי התבררה לי התמונה:

מי שיודע, זה מאוד מעורפל אצלו.

זה קשור לגוף, לגבר ואישה וצריך להיות נשואים.

זו בערך הייתה התשובה שלהם.

מישהו שאל: ומה עם החסידות?

לא. הוא לא צחק.

שאלתי אותם אם זה בסדר שאני אסביר להם וכולם אמרו כן.

שאלתי באופן אישי אחד אחד.

שימו לב, זה מסר חשוב על כבוד וגבולות במיוחד בנושא הזה.


הסברתי להם, עניתי על שאלות

ולסיום אמרתי לילד ששאל,

תודה לך על האומץ לשאול, עשית חסד עבור כל החברים, בזכותך עכשיו כולם יודעים.


אולי בגלל הקורונה הם לא זכו לשיעור השגרתי של בתי הספר:

היועצת עם הבנות

המורה לספורט עם הבנים.


בשורה התחתונה, הם עוד רגע בחטיבה והם לא ידעו.


מיניות וחיבור לגוף הם חלק מחיים מלאים ומשמעותיים ויש קשר ישיר למסרים מילוליים ולא מילוליים,

מודעים ולא מודעים, שקיבלנו בבית ואנחנו לוקחים איתנו לחיים הבוגרים.

כשהורה שואל אותי:

למה אני צריך לחשוב על זה כשהילדה בת ארבע? היא תגיע לגיל המתאים והיא תדע לבד.

אני שואלת אותו כמה שאלות שמעוררות חשיבה מחודשת:

אתה יודע מה היא תדע? אתה יודע לאיזה תכנים היא תיחשף בדרך לאסוף את הידע שהחסרת ממנה?

אתה יודע איך ההימנעות שלך לדבר על זה תשפיע על החיים שלה?


אני אגיד לכם על זה עוד משהו, ההימנעות מזה תמשיך גם לנושאים אחרים ועם השנים יווצר ריחוק.

יש נושאים שלא מדברים עליהם. בהתחלה זה מין, אח"כ מוות, אח"כ אלכוהול, סמים ועוד...


למה בעצם הורים נמנעים מלדבר על זה?

לפעמים זו פשוט חוסר מודעות לכך אבל לרוב זה בגלל מבוכה.

כן, זה מביך, וכן אנחנו נמנעים כל החיים מלהיות מובכים ליד אנשים,

ככה למדנו מאז שהיינו ילדים ובלי קשר לנושא הזה.


אגב, אם שמתם לב שאני משתמשת לעיתים קרובות ב "זה" ולא במילה עצמה, זה רק בגלל שיש ל"אח הגדול" נטייה לחסום תכנים שמכילים את המילים האלו, בעיקר אם הן מופיעות באותו תוכן עם המילה ילדים.


נחזור למבוכה?

מבוכה מאפשרת קרבה. מי שרוצה קרבה עם הילדים שלו שירים יד. הנה קיבלת דרך לייצר קרבה.

מבוכה מעבירה מסר שמדובר בנושא אינטימי ופרטי. מסר חשוב.

אין צורך להתגבר על המבוכה, זה בסדר שהילדים יראו שאתם נבוכים.


חינוך למיניות בריאה כולל:

חיבור לגוף, לתחושות שלו במצבים שונים ולפרשנות שלנו את התחושות.

אהבה לגוף. כבוד לגוף שלנו ושל אחרים. זה מתחיל במה אוכלים וממשיך במה לא מכריחים

ומה לא אומרים על הגוף שלנו ושל אחרים.

לגיטימציה לכל רגש ורצון פנימי. לא חייבים לספק כל רצון אבל הוא לגיטימי.

אם לסכם את שלשת הראשונים: חיבור לעצמי. דרך מסרים ודוגמה אישית.

בנוסף,

לתת ידע, להגיד את האמת, לענות על שאלות ואם אתם לא יודעים איך, אז לברר.

להבטיח לילד שתחזרו אליו עם תשובה או לברר איתו יחד.

דגש חשוב: תענו רק על מה שנשאלתם. הילד צריך זמן לעבד את המידע ויחזור אליכם עם שאלה נוספת בהמשך.

ידע מתקדם מדי יעמיס ויבלבל.


אפשר למצוא תשובות באתר מידע אמין על מין

אפשר לבוא אלי להדרכה, בעיקר אם המטרה שלכם מעבר למידע, גם ללמד את הילדים שלכם

ואולי גם אתכם, איך להתחבר לגוף.




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


טלי אביאני
bottom of page