איך זה שכשאני לבד עם עצמי
אני יודעת בדיוק לזהות את הדבר הזה שגרם למריבה.
בדיוק את הדבר שמעורר בתוכי עכשיו רגשות אשמה או בדידות.
ואז בדיעבד, אני מחליטה שבפעם הבאה אני לא אעשה את זה,
ומבטיחה לעצמי הבטחות.
אבל ברגע האמת
למרות שאני יודעת והבטחתי לעצמי,
שוב אני חוזרת לאותו דפוס.
אפשר להמשיך ככה שנים,
למעשה אפשר לחיות ככה חיים שלמים.
עם מוח שטוחן, ומספר סיפורים,
ויודע בדיוק מה לעשות,
אבל נופל כל פעם מחדש למה שאנחנו לא רוצים.
הסיבה היא שכולנו יודעים הכל במודע.
מבינים בדיוק למה אנחנו מגיבים כמו שאנחנו מגיבים,
יודעים לומר מה האוטומטים שלנו
ומה גורם לנו להרגיש חוסר אונים ולאבד שליטה.
אנחנו מפספסים רק דבר אחד.
אם משהו לא עובד לנו שוב ושוב,
יש צורך בשינוי התוכנה הפנימית.
שינוי קורה מבפנים ברובד עמוק יותר
והשיח הפנימי שלנו צריך להשתנות
כדי שהתוצאה תשתנה.
אני יכולה לרצות לרדת במשקל,
לדעת בדיוק מה אני צריכה לעשות בשביל זה,
ולעשות את ההפך.
אני יכולה לרצות להפסיק לצעוק על הילדים,
לדעת שסבלנות ואמפתיה יעזרו לי בזה,
וברגע האמת, איפה הסבלנות ולאן ברחה האמפתיה?
אני יכולה להבטיח לעצמי שאני אפסיק להיות ביקורתית
כי אני יודעת שזה מרחיק את בן הזוג שלי ממני
ועדיין, כשהוא עושה את מה שהוא עושה,
אני אגיב בביקורת שתיצור ריחוק.
אני יכולה להחליט שאני מפסיקה לרצות אחרים
אבל כל פעם שאני ארצה להגיד משהו אמיתי
התחושה בפנים כל כך מכווצת ששוב אבחר לעשות שיהיו מרוצים.
יש דרך להתחבר פנימה, להכיר את החלקים הלא מודעים שבי,
לשנות את הסיפור שהמיינד שלי מספר כבר שנים.
הדרך הזו מתחילה בהסכמה פנימית לחולל שינוי.
ממשיכה בהחלטה לפנות משאבים כמו זמן, אנרגיה וכסף
לצורך השינוי.
ולצאת לדרך.
מחפשים את הדרך עבורכם?
אפשר בסדנה, אפשר במפגשים אישיים
לפרטים נוספים כתבו לי ואשלח לכם
