אני נכנסת לאוטו, מכניסה לוויז את הכתובת, בוחרת מסלול ומתחילה בנסיעה.
באמצע הדרך אולי אפספס את המחלף הנכון
והוויז יחשב מסלול מחדש כדי להביא אותי אל היעד.
הוא יעשה את זה שוב ושוב בכל פעם שאני אפספס
או במידה ויהיה עיכוב בדרך.
הוויז לא יוותר או יתייאש,
וימצא את הדרך להביא אותי אל היעד אליו אני רוצה להגיע.
קל לו לוויז לא להתייאש.
אין לו אמונות מגבילות,
ספקות עצמיים,
או קונפליקטים פנימיים.
כשמשהו משבש לו את המסלול הישיר
הוא פשוט מוצא דרך חדשה.
אצלנו, בשונה מהאפליקציה, לפעמים זה לא ככה.
יש תחומי חיים בהם המטרה ברורה לנו:
יוצאים לדרך, ואם יש שינויים, מוצאים דרך חדשה להגיע ליעד.
ויש תחומי חיים בהם אנחנו מתחרבשים עם עצמנו.
אולי כי אנחנו לא בדיוק יודעים מה אנחנו רוצים,
אולי אנחנו יודעים, אבל הדרך קשה לנו.
ואז כשמשהו משתבש אנחנו מוותרים וחוזרים אל המקום המוכר.
השנה זו תהיה הפעם השישית של הסדנה יוצרות.ים שנה.
זהו ערב חגיגי לתכנון השנה הקרובה:
לזהות מה חשוב לי,
לכתוב מטרות מתאימות,
להתחייב בפני עצמי לפעולות תומכות,
למצוא את הכוחות שיעזרו לי כשיהיה קשה.
המפגשים משתנים משנה לשנה בהתאם לצמיחה וללמידה שלי.
הסדנה משלבת שיתוף, כתיבה אישית ודמיון מודרך.
כמו בכל שנה, גם הפעם כמיטב המסורת, תכתבו מכתב אל עצמכם של עוד שנה,
והשנה תוכלו גם ליצור לעצמכם תזכורת ויזואלית של המטרות.
סקרנים?
שמעו סיפור, נזיר בודהיסטי אחד, הצליח לקבץ עשרה רופי.
בחמישה רופי הוא קנה כיכר לחם ובחמשת הרופי האחרים הוא קנה לעצמו פרח.
שאלו אותו: "למה לך הפרח? לא חבל על הכסף?"
הנזיר הניף את כיכר הלחם ואמר:
"מזה אני חי״. ואז הניף הנזיר את הפרח בידו השנייה ואמר: "בשביל זה אני חי!".
ראש השנה הוא הזדמנות עבורנו לשאול: "מהו הפרח שלי?".