מה עושים כשהילד מרביץ ומקלל?

יכול להיות שאתם מתמודדים עם ילד או ילדה שמרביצים לאחים שלהם, לכם, לחברים. אולי הם מקללים בלי הפסקה בבית, אולי הם משקרים, מסתירים, מחביאים?

יכול להיות שאתם שואלים את עצמכם איך זה קרה, הרי אתם לא משתמשים באלימות, ואתם מנסים בכל הדרכים להפסיק את ההתנהגות הזו. ניסיתם כבר להעניש, להכיל, להבליג. כלום לא עוזר. אתם דואגים מהעתיד, מה יהיה כשהוא יגדל, האם זה ישתנה?

אז מה עושים כשהילד מרביץ ומקלל?

במאמר אתייחס לנושא בכמה הקשרים ועם המסר החשוב: יש לכם מה לעשות כדי לשנות את המצב.

ילדים משתמשים באלימות מילולית או פיזית משלש סיבות עיקריות:

1. גבולות לא מוחזקים ולא ברורים.

2. הצפה רגשית וחוסר יכולת לווסת את הרגשות.

3. למידה מהסביבה בלי ששמתם לב או התכוונתם לכך.

הדוגמאות שאתן יהיו כלליות ונפוצות. לא אצל כל ילד אותה התנהגות תוביל ללמידה של אלימות, זה תלוי במבנה האישיות. הדוגמאות בלשון זכר אך מיועדות לשני המינים.

---

שני מצבים כדוגמאות:

1. הילד בן חמש. אתם מבקשים ממנו להיכנס למקלחת והוא מתעלם, או מסרב. אתם מבקשים שוב ושוב בהתחלה ברוגע, אבל ככל שההתנגדות שלו ממשיכה אתם מתעצבנים יותר ויותר, המילים שאתם אומרים כבר לא שקולות, אתם צועקים עליו, אולי גם על ההורה השני שבדיוק מתערב או שלא, ואז בסוף, כדי לסיים את הענין, אתם תופסים את הילד בשתי הידיים, מרימים אותו למקלחת ומפשיטים ורוחצים אותו כשהוא בוכה ומתנגד. בסוף, אחרי שהכל נגמר מגיעה תחושת האשמה ואולי גם התנצלות בפני הילד.

   הסיטואציה הזו נפוצה בהרבה בתים וממנה הילד לומד את הדברים הבאים:

   ההורים שלי שהם יכולים הכל, כשאני לא עושה מה שהם מבקשים הם מתעצבנים. הכעס משתלט עליהם והם עושים דברים שהם אחר כך מצטערים עליהם.

   כשהם נתקלים בקושי הם לא מצליחים להתאפק למרות שהבטיחו, הם תופסים אותי בכוח ומכריחים אותי לעשות את מה שהם רוצים. הם עושים את כל מה שהם יכולים עם הכוח שלהם.

   גם אני יכול.

   כשאני רוצה לעשות משהו והם לא מסכימים לי אני גם אשתמש בכוח שיש לי. אני אצעק, אקלל, ארביץ. כל מה שאני יכול כדי להשיג את מה שאני רוצה.

   כשאני כועס בדיוק כמו ההורים שלי אני לא מצליח להתאפק. גם אני מבטיח שזה לא יקרה יותר בדיוק כמו שהם מבטיחים. גם אני לא מצליח ושוכח את זה ברגע שהכעס גדל.

2. ילד בן 9 ביקשתם ממנו לעשות שיעורים. הוא מושך את הזמן ומשחק בטלפון. תוך כדי הוא מבטיח שעוד מעט הוא יעשה. הזמן עובר, אתם עסוקים בעוד דברים, מדי פעם אתם מזכירים לו שוב. אתם נזכרים שכבר יומיים ויתרתם לו על השיעורים ובטח יש עכשיו כמות גדולה להשלים, והנה השעה מאוחרת ואתם נלחצים שהנה שוב הוא ילך לישון מאוחר ותהיו עסוקים עם השיעורים שלו כשכבר אין לכם כוח. אתם אומרים לו די עם הטלפון, תקום לעשות! והוא עונה באדישות, שניה. בשלב מסוים אתם לוקחים לו את המכשיר מהיד ומכריזים שגם מחר אין לו טלפון כי אי אפשר לסמוך על המילה שלו. שהוא לא עושה את החובות שלו.

   הילד לומד: אין עקביות. יום אחד מוותרים לו ויום אחר לא. רגע אחד אומרים לו להפסיק וללכת להכין, ורגע אחר חוטפים לו מהיד. ההתנהגות של ההורים לא ממש צפויה אז אפשר לנסות להתחמק ולפעמים זה מצליח.

   הוא גם לומד שאחרי שמבקשים כמה פעמים אפשר פשוט לקחת. זה לגיטימי. מי שיכול ייקח למישהו אחר את הדבר שהוא הכי אוהב, רק כי הוא יכול. אז אפשר לקחת לאחים שלי דברים, אפשר לקחת לחברים דברים, אפשר גם לקחת להורים דברים. אם אפשר בכוח אז בכוח, ואם לא אז בסתר.

שתי הדוגמאות ממחישות איך התנהגות נלמדת. בין אם מדובר בהתנהגות פיזית כמו לקחת משהו בכוח, או התנהגות רגשית, חוסר ויסות, איבוד שליטה וצעקות.

הבשורה הטובה שאפשר לעשות שינוי בכל גיל.

גם אצל הילדים וגם אצל ההורים.

אז מה עושים כשהילד מרביץ ומקלל?

1. בשלב ראשון מתחילים בלקיחת אחריות. מבינים את מה שעשינו עד עכשיו, מקבלים את זה שלא ידענו, זו לא הייתה הכוונה, מביאים חמלה לעצמנו ולא שיפוטיות, ומחליטים שמעכשיו זה יהיה אחרת. אין יותר לקחת בכוח את הטלפון או המשחק, לקחת בכוח לחדר או למקלחת. שימוש בכוח יוצא מהבית.

2. לומדים לווסת את עצמנו. גם כשכועסים לא מאבדים שליטה. זה דורש תרגול. (מוזמנים)

3. מכניסים הביתה שיח רגשי. מכירים את הרגשות, ומדברים אותם במקום להתנהג אותם. זה דורש למידה. (מוזמנים)

4. שמים לב לגבולות. גבול שלא עובד צריך לבדוק האם הוא כבר לא רלוונטי או שיש דרך אחרת לשמור עליו.

בתהליך הדרכת הורים אישי וקבוצתי אני מלמדת ומתרגלת איתכם את כל אלו ואתם מוזמנים ליצור קשר

054-4742117